כדי לקבל את מלוא הניקוד יש להקפיד על כתיבת ביטוי, הצבת נתונים, ערך תשובה סופית ויחידות נכונות.
לתלמיד שלא מקפיד על כתיבת פתרונות מסודרים בתרגול יהיה קשה לשנות את הסגנון במבחנים.
התיאום והסנכרון בין השלבים מאוד חשוב – יש לחשוב על דרך הפתרון לפני תחילת כתיבתו.
לתלמיד בעל יכולת ניתוח והבנה טובים, שלא חושב מספיק ,יהיו הרבה מחיקות ,ילחץ ויאבד ריכוז. הוא מתרגל "לתמרן", מתיש את עצמו, והכל בגלל כמה שניות של חשיבה שהוא צריך, אבל לא נתן לעצמו את הזמן הזה.
תלמיד שמשקיע מספיק חשיבה לפני הכתיבה , לא מתחרט אחרי הכתיבה ולא מוחק. הוא חושב כנדרש, כותב, נרגע, מעצים את הבטחון ואת יכולת הריכוז. וחוסך הרבה זמן….
לכן לפעמים עושים הפסקה מהחשיבה הפיזיקלית, כדי לעשות עבודה מתמטית . ולאחר מכן חושבים פיזיקלית על התוצאות המתקבלות.
לכן בפיזיקה, ובמדעים מדויקים בכלל, סוד ההצלחה טמון בהקפדה על הפרטים הקטנים – שמירה על כיווני צירים, יחידות נכונות ושימוש במשוואות המתאימות יכולים לעשות את כל ההבדל בין תשובה שגויה לנכונה.
גם בשביל בודק המבחן וגם בשבילכם, פתרונות הממוקמים בחלקים קטנים של הדף יכולים להלחיץ ולהקשות על ראיית התמונה הכללית.
גם אם מי שכתב את השאלות ישב לפתור אותן, תוך כדי פתרון הוא יצטרך לעצור ולחשוב, כי הוא באמת לא יודע מה בדיוק צריך לעשות.
כאשר אין לתלמיד בטחון והוא מגיע לסיטואציות האלו, הוא יכול להיבהל ולהתייאש מהר, ולרוב הוא מסתפק בתשובה שטחית שהוא לא בטוח בה.
צריך להבין שהשאלות בפיזיקה הן לא שאלות בלוח הכפל. הן מצריכות התבוננות וחשיבה. לא צריך להתרגש כשלא יודעים לפתור, רק קצת סבלנות… קוראים שוב את השאלה, עוברים על הנתונים, עוצרים וחושבים – והכל מסתדר.
אם הפער הזה לא היה קיים, תלמידים היו יכולים להיבחן בבחינת הבגרות בפיזיקה בחטיבת ביניים.
כשמרים משקולות מתחיל מנסה להרים משקולת מסוימת ללא הצלחה, הוא מגלה שהוא באמת לא יכול. למחרת הוא שוב מנסה ושוב הוא מגלה שהוא לא יכול .אבל, אם הוא לא יתייאש ……… הוא יתקדם! ואם הוא יתייאש – לא יתקדם! בכל מקרה התלמיד תמיד צודק – אם יאמין בעצמו ויתמיד בסוף יצליח.
יש הרבה דברים חשובים בלימודי הפיזיקה: חשוב להתמיד, חשוב לפתור את שיעורי הבית ברצינות….
בסוף במבחן יש תלמידים שיכתבו תרשים כוחות, ויש תלמידים שלא יכתבו תרשים כוחות – ואלו שלא יכתבו תרשים כוחות בד"כ יטעו. לא משנה כמה הם למדו וכמה הם מוכשרים, הם גם יכולים להיות פרופסורים לפיזיקה – בלי תרשים כוחות קשה להצליח.
בני האדם לא מצליחים לדמיין את הכוחות במרחב ולהגיע למסקנות, הם צריכים לראות מולם תרשים ומהתרשים להגיע למסקנות.
משרד החינוך מודע לבעיה הנוצרת מאי כתיבת תרשים כוחות, לכן בחלק מהשאלות יש סעיף מקדים בו עליכם לכתוב תרשים.
הבעיה מתחילה בשאלות בהם אין דרישה לכתיבת תרשים כוחות…
אז במקרה כזה: תעשו לעצמכם טובה ואל תדלגו על שלב תרשים כוחות!
הזמן הנדרש לקריאה מעמיקה של שאלה הוא לא יותר משתי דקות. לעומת זאת, בזבוז הזמן והטעויות העלולות להיווצר מאי הבנה מלאה של כל השאלה הוא עצום.
כמה פעמים לא שמתם לב לנתון שקיים בשאלה, ובטעות…. חשבתם שהוא לא קיים, ובטעות… חשבתם לפתור מערכת משוואות, ובטעות… חיפשתם עוד משוואה… עד ששמתם לב שהנתון קיים.
תהיו נחמדים לעצמכם – תנו לעצמכם עוד קצת זמן, תקראו את השאלה שוב, לאט ועם תשומת לב.
אין מה לעשות, לוקח זמן להפנים את הדברים, בזמן שאתם חושבים פשוט תקראו שוב את השאלה.
אני אישית לא קורא שאלה פעמיים, אני מכיר את עצמי: אני בטוח ב-100%! אני חייב לקרוא את השאלה שלוש פעמים.
בפיזיקה אתם נבחנים על הבנת העקרונות, כדי להצליח במבחן יש לעשות שני דברים מרכזיים:
– להתחבר להיגיון הקיים בעיקרון. תלמיד שמשתמש בעקרונות בלי להבין אותם לא יכול להשתמש בהיגיון, וגרוע יותר, ההיגיון שלו יכול להוביל אותו למסקנות שגויות.
– לתרגל את השימוש בעיקרון , כדי שבמבחן תוכלו להשתמש בו בצורה יעילה .
לתלמיד שלא תרגל מספיק את השימוש בעקרונות יתעוררו התלבטויות מיותרות במהלך הפתרון.
בכל שימוש בעקרון פיזיקלי (חוק, "עובדה" שנלמדה בכיתה, משוואה מסויימת וכו'), לפני השימוש בעיקרון – יש לנמק מדוע ניתן להשתמש בו!
לדוגמה, במקרים בהם האנרגיה המכנית נשמרת חשוב לציין: "רק כוחות משמרים עושים עבודה, לכן האנרגיה המכנית הכוללת נשמרת". ובמקרים בהם התנע נשמר חשוב לציין: "רק כוחות פנימיים פועלים על הגופים לכן התנע הכולל של הגופים נשמר".
יש לכתוב משוואות מלאות, לבטא מהן את הגודל הפיזיקלי המבוקש ורק לאחר מכן להציב את הנתונים בביטוי שפותח.
הצבת נתונים בשלבים מוקדמים לא מאפשרת לראות את הקשר בין הגדלים הפיזיקליים ומגדילה את הסיכוי לטעויות חישוב.
מאוד לא מומלץ לעבוד על חצאי משוואות בנפרד, ולחבר בין חצאי המשוואות בסוף.
זה לא עניין של נוחות, זה עניין של פרקטיקה!
לא להסתפק בהסברים שטחיים.
לדוגמה: על גוף פועלים שני כוחות זהים בגודלם ובכיוונם, שואלים מה התאוצה של הגוף. בתשובה יש להסביר מדוע שקול הכוחות שווה לאפס – להתייחס לגודלי הכוחות לכיוונם.
לאחר מכן יש לנמק בעזרת החוק השני של ניוטון, לכתוב את החוק השני , ולציין: "מהחוק השני כאשר שקול הכוחות שווה לאפס ניוטון, התאוצה שווה לאפס מטר לשנייה בריבוע".
תלמיד שיכתוב "התאוצה אפס, כי כוח אחד פועל ימינה וכוח שני פועל שמאלה" לא יקבל ניקוד מלא.
זכרו: גם שאלות פשוטות ראויות לנימוק מלא.
דוגמה נוספת: גוף נע על מסילה, ויש לחשב את הכוח שהגוף מפעיל על המסילה. בתשובה יש למצוא את הנורמל שהמסילה מפעילה על הגוף בעזרת משוואת תנועה מעגלית ושיקולי אנרגיה. לאחר מכן חשוב לציין ש"מהחוק השלישי של ניוטון הכוח שהמסילה מפעילה על הגוף שווה בגודלו לכוח שהגוף מפעיל על המסילה".
מי שימצא את הנורמל ולא יתייחס בפתרון לחוק השלישי, הנימוק שלו לא ייחשב לנימוק מלא והוא יאבד נקודות.
במקרים שאפשר להתחיל מכתיבת התשובה הסופית (כמו בשאלות נכון לא נכון), מומלץ להתחיל מכתיבת התשובה ולאחר מכן לנמק.
ככל שהתשובה ברורה יותר וקלה יותר, כך תלמידים נוטים לשכוח לכתוב אותה… בסוף הם מגישים את מחברת הבחינה עם הסבר שלא מכיל תשובה סופית.
הנימוקים צריכים להיות קצרים וקולעים, יש לענות רק על מה ששאלו.
לא לבזבז זמן על "הפגנת ידע". אם כתבתם משהו לא נכון – זה פוגע בציון גם אם זה לא קשור לשאלה.
בת'כלס, כל כתיבה שלא קשורה לשאלה יכולה רק לפגוע לכם בציון ולבזבז לכם זמן יקר.
לנסות להרשים את הבוחן בידע שלכם דומה לשחקן כדורגל שבמקום להתמקד בכדור מנסה להרשים את הקהל ומפסיד במשחק.
מי שבודק את המבחן שלכם הוא מורה לפיזיקה, הרבה פעמים אצל מורים לפיזיקה יש חוק: אם כתבתם משהו לא נכון או לא מספיק מדויק – הם מורידים נקודות.
הכי קל במהלך המבחן , לשכוח שאתם במבחן ….
לכתוב תשובות כלליות ולא מנומקות פיזיקלית.
עליכם לזהות את העיקרון הפיזיקלי עליו מבוסס הפתרון, לכתוב מדוע העיקרון רלוונטי, ולנמק את תשובתכם בהתבסס עליו. אחרי שמצאתם את העיקרון – עליתם על דרך המלך… צריך רק לדעת איך לנסח את התשובה בצורה הנכונה.
אל תתפתו לנמק בהיגיון כללי ולא מספק.
דעו מאין המבחן בא ולהיכן הפתרונות שלכם מגיעים:
המבחן נכתב על ידי פיזיקאים. הם כתבו מבחן שמטרתו להבחין בין תלמידים הכותבים נימוקים פיזיקליים מוכחים ומבוססים היטב לתלמידים הכותבים נימוקים כלליים לא מספקים.
הפתרונות שלכם מגיעים לבודק שגם הוא פיזיקאי, הוא מצפה לראות בתשובות שלכם בדיוק את אותם הנימוקים אליהם התכוונו כותבי המבחן.
שאלה לדוגמה: גוף נע במעלה מסילה מעגלית חלקה מנקודה A לנקודה B, ומהירותו קטנה, הסבר מדוע.
תשובה כללית לא מבוססת: "הגוף עולה ולכן המהירות שלו קטנה". זה נתון, השאלה היתה למה זה קורה.
תשובה פיזיקלית מבוססת: "האנרגיה המכנית נשמרת במקרה זה מכיוון שרק כוח הכובד עושה עבודה, והוא כוח משמר. סך האנרגיה המכנית שווה לאנרגיה הפוטנציאלית + אנרגיה קינטית של הגוף. כשהגוף עולה במעלה המסילה האנרגיה הפוטנציאלית שלו גדלה ומכיוון שיש שימור של האנרגיה המכנית ניתן לראות שהאנרגיה הקינטית שלו תקטן".